פגיעה בתאונת עבודה – המדריך המלא

מהי תאונת עבודה?

לפי חוק ביטוח לאומי, המונח פגיעה בעבודה כולל קשת רחבה של מצבים:

"פגיעה בעבודה" – תאונת עבודה או מחלת מקצוע;

"תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;

"מחלת מקצוע" – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו.

קודם כל, תאונת עבודה היא האירוע התאונתי הקלאסי:  אירוע פתאומי, חד-פעמי וברור בזמן ובמקום. למשל, החלקה על רצפה רטובה, התחשמלות ועוד מצבים נוראיים כאלה. האתגר כאן הוא להוכיח את הקשר הסיבתי בין האירוע לנזק. בקטגוריה זו נכללים גם מצבים של תאונת דרכים בדרך לעבודה, בהנחה והאירוע הוא בהלימה עם התנאים המנויים בסעיפים 80 ו-81 לחוק. למשל, אם עצרתם לקניות או לסידורים אישיים, ייתכן שאיבדתם את הכיסוי של תאונת עבודה. עם זאת, החוק קובע כי סטייה לצורך תפילת בוקר בציבור או לצורך ליווי ילדים למוסדות חינוך, אינה נחשבת לסטייה השוללת את הזכויות.

בניגוד לתאונת עבודה שהיא אירוע פתאומי, קטגוריה נוספת כאמור היא הקטגוריה של מחלות מקצוע. מחלת מקצוע היא מחלה המופיעה ברשימה הסגורה בתקנות הביטוח הלאומי, אשר נגרמה לעובד עקב חשיפה מתמשכת לתנאי עבודה מזיקים או לחומרים מסוכנים במסגרת עיסוקו. מחלת מקצוע מתפתחת בתהליך הדרגתי וממושך לאורך זמן, ודורשת הוכחת קשר סיבתי ישיר בין אופי העבודה למחלה.

תאונת עבודה יכולה להיות גם פגיעה נפשית, כאשר בשנים האחרונות גוברת ההכרה בפגיעות נפשיות. למשל, פוסט טראומה מעבודה עשויה להיות מוכרת כתאונת עבודה אם נגרמה מאירוע חריג, כגון חשיפה למראות קשים, תקיפה פיזית או מילולית חמורה, או אפילו שוד במהלך העבודה. כדי לזכות בהכרה, יש להצביע על קשר סיבתי ישיר בין האירוע בעבודה לבין המצב הנפשי.

קטגוריה נוספת שאינה מופיעה בחוק, אך הוכרה בפסיקה, היא המיקרוטראומה. מיקרוטראומה היא תורה משפטית המכירה בנזק שנוצר מסדרת פגיעות זעירות מצטברות. למשל, עובד שמבצע פעולה פיזית חוזרת ונשנית במשך שנים, כמו הקלדה אינטנסיבית, הרמת משאות או עבודה עם כלים רוטטים, עלול לפתח נזק כרוני שיוכר כתאונת עבודה בקטגוריית מיקרוטראומה.